חד פעמי – לא במשרדים שלי!

מדריך לרכש ירוק בקמפוס

המדריך למשרד ירוק בקמפוס

הידעת? צריכת חד-פעמי בישראל היא מהגבוהות בעולם

צריכת הכלים החד-פעמיים בישראל גבוהה פי חמישה יותר מבאיחוד האירופי. בממוצע, כל ישראלי משתמש וזורק 540 כלים "חד-פעמיים" כל שנה.

ומה אצלנו בקמפוס?

בשנת 2025 הוזמנו מהמחסן מעל 1.7 מיליון יחידות של כלים חד-פעמיים. הפריטים הנפוצים ביותר הם:

• כוסות לשתייה חמה – כ-750,000 בשנה
• כפיות חד-פעמיות – כ-470,000 בשנה

גם אם מחלקים זאת בין כלל הסטודנטים והסגל בקמפוס (כ-35,000 איש), מדובר בכ-50 כלים בממוצע לכל אחד ואחת – עוד לפני הכלים החד-פעמיים בכנסים, באירועים ובקפיטריות.

ומה הבעיה עם זה?

זה פוגע בבריאות שלנו

רבים מהכלים החד-פעמיים עשויים פלסטיק או מכילים פלסטיק. גם כוסות שנראות מנייר מצופות לרוב בשכבת פלסטיק פנימית כדי למנוע דליפה. בעת חשיפה לחום, חלק ממוצרי הפלסטיק עלולים לשחרר חומרים לא רצויים למזון או למשקה. בנוסף, חלקיקי פלסטיק זעירים (מיקרו-פלסטיק וננו-פלסטיק) עלולים לחדור לגוף דרך המזון והשתייה. ככל שהמזון או המשקה חמים יותר – כך עולה הסיכון לחשיפה לחומרים אלו.

זה פוגע בסביבה שלנו

הנזק הסביבתי של כלים חד-פעמיים מתחיל כבר בתהליך הייצור, ממשיך באריזה ובשינוע, ומסתיים בפסולת שאינה מתפרקת במשך שנים רבות. בערים רבות בעולם השימוש בכלים חד-פעמיים כבר מוגבל או נאסר. גם בעיר תל-אביב-יפו חל איסור על שימוש בכלים חד-פעמיים בחופי הים.

מיתוסים נפוצים

מיתוס 1: כלים חד-פעמיים "מתכלים" טובים לסביבה

לא בהכרח.
כלים מתכלים המגיעים להטמנה יחד עם הפסולת המעורבת מתפרקים בתנאים חסרי חמצן ופולטים גזי חממה כמו מתאן ופחמן דו-חמצני. בנוסף: בישראל אין כיום טיפול ייעודי לכלים מתכלים ולכן ברוב המקרים הם מגיעים להטמנה כמו פלסטיק. כמו כן, תהליך הייצור שלהם עדיין צורך משאבים רבים, לכן מעבר לכלים "מתכלים" אינו פתרון סביבתי אמיתי. לאחרונה אפילו הוגשה תביעה ייצוגית בנושא כנגד חברות שמוכרות כלים ומשווקות אותם כ"מתכלים".

מיתוס 2: כוס מנייר או קרטון ידידותית יותר לסביבה

ממש לא.

כוסות שתייה חמה ואריזות קרטון מצופות בדרך כלל בשכבת פלסטיק פנימית, ולכן קשה יותר למחזר אותן.
בנוסף, ייצור אריזות מנייר או קרטון דורש לעיתים יותר חומר גלם מאשר פלסטיק חד-פעמי. כדי לשמוע עוד, הכנסו לפרק הפודקאסט שהקלטנו בנושא עם ד"ר ריבה ולדמן, מומחית לניהול פסולת ותקשורת סביבתית. הפרק זמין גם בערוץ הפודקאסטים של הקמפוס - "תל אביב 360"

הידעת? אוניברסיטת תל אביב מצמצמת את כמויות הפסולת

בקמפוס עברנו לחומרי ניקיון מרוכזים

בעבר נצרכו בקמפוס כמויות גדולות של בקבוקי פלסטיק לחומרי ניקיון. כיום נעשה שימוש בחומרי ניקיון מרוכזים המדוללים בקמפוס במים ומועברים למיכלים רב-פעמיים. כך נחסכת כמות גדולה של אריזות פלסטיק וכן פליטות משינוע.

בקמפוס עוברים לטפסים דיגיטליים

האוניברסיטה מקדמת מעבר לתהליכים דיגיטליים המפחיתים שימוש בנייר – למשל במערכות לניהול הוצאות, טפסים ואישורים.

אז מהם המוצרים ה"חד-פעמיים" שאנחנו רוכשים בקמפוס בעיקר?

בקמפוס נרכשים מגוון מוצרים חד-פעמיים, ביניהם:

•   נייר להדפסה
•   נייר ניגוב למטבח ולשירותים
•   נייר טואלט
•   כלים חד-פעמיים לכנסים ואירועים
•   אריזות מזון וכיבוד - באירועים וכנסים, אחד ממקורות הפסולת הגדולים הוא שימוש בכלים "חד-פעמיים".

וכיצד עוברים לרכש ירוק יותר? המדריך הפשוט!

1. עברו לכלים רב פעמיים!

הידעת? מיחזור לא פותר את הסיפור! מתוך כל הפלסטיק שיוצר אי פעם, רק כ-9% עבר מיחזור. לכן, הדרך הירוקה ביותר למנוע פסולת פלסטיק היא פשוט – לא לצרוך אותה!

מה אפשר לעשות?

להביא ספל אישי למשרד
לרכוש כוסות רב-פעמיות למטבחון
להשתמש בכפיות מתכת (ניתן לרכוש במחסן הקמפוס)

2. מדפיסים פחות!

אם לא חייבים – לא מדפיסים. בנוסף, מומלץ:

להגדיר במדפסת הדפסה דו-צדדית כברירת מחדל
להשתמש בנייר ממוחזר
לעשות שימוש חוזר בדפים שהודפסו על צד אחד

3. מצמצמים שימוש בנייר ניגוב

מומלץ להשתמש במתקני נייר עם פסי תלישה (פרפורציה) המאפשרים שליטה בכמות הנייר הנצרכת.

4. מדיח כוסות קטן – רעיון גדול!

במטבחונים שבהם מוגשים משקאות בישיבות ואין מי שישטוף את הכלים, ניתן להתקין מדיח כוסות קטן. להשכרת מדיח כלים משרדי FreshCup הכנסו לפרטים בקישור הזה

5. מזמינים כיבוד לכנס?

בקשו מספק הכיבוד להשתמש בכלים רב-פעמיים
השכירו בעצמכם כלים רב-פעמיים דרך פרויקט הכלים של ביה"ס החדש לסביבה

שאלות, תשובות ורעיונות:

יש לנו מטבחון ואנחנו רוצים לעבור לשימוש בכלים רב פעמיים בלבד. מהם הדגשים החשובים?

לא למקם כוסות וסכו"ם חד-פעמי בהישג יד. ככלל, כולנו עמוסים ועסוקים ונעשה את הדבר הקל והמהיר ביותר. אם מעל מכשיר בר המים במשרד יהיה שרוול כוסות – כמובן שניקח את מה שהכי נגיש לנו. לכן, יש להרחיק את הכוסות וכפיות החד-פעמיות ולשים אותן בארון, רצוי במגירה תחתונה.
כדאי לדאוג לכמות של כוסות רב פעמיות – לשתיה קרה וחמה, לפחות כוס אחת וספל אחד לכל עובד. אפשר לרכוש, אבל האמת היא שלכולנו בבית יש איזו כוס שנשארה בודדה מסט שהיה בעבר או ספל שפחות משתמשים בו. כדאי לבקש להביא למשרד ולחסוך את הרכישה.
כדאי לדאוג לצנצנת זכוכית עם כפיות מתכת בהישג-יד, קרוב לבר המים / לצנצנות הקפה והתה.
אם אין אפשרות לשים כוסות וספלים על מדף גלוי, אלא רק בארון - רצוי להדביק מדבקה על דלת הארון ולרשום עליה "כוסות וספלים".
שטיפת כוסות היא עניין שעלול לגרום להתנגדות בקרב חלק מהאנשים. השימוש בסקוץ' משותף, עלול להרתיע, מה גם שאם מגיעים אנשים לישיבות ומוגשת להם שתיה, זה אומר שמישהו במשרד יצטרף לשטוף אחריהם. לחלק מהאנשים אין שום בעיה עם זה ולחק יש. לטובת מי שנרתע מהעניין, כדאי להכניס למטבחון מדיח כוסות - מדובר במכשיר קטן, בעלות שנתית לא גבוהה שניתן להזמין דרך הרכש בקישור שלמעלה
כדאי להוסיף שלט שיודבק במטבח (רצוי שלט עם למינציה כי האזור נרטב)

אנחנו לקראת שיפוץ המטבחון שלנו. מה ניתן לעשות כדי להפוך את הפעילות בו לידידותית יותר לסביבה?

דאגו למקום ל-2 פחים: פח אחד לפסולת כללית ופח אחד לאריזות ("פח כתום") – אליו נכנסת כל אריזה העשויה מפלסטיק, מתכת, קרטוני משקה, קלקר, אריזות נייר ו- .Take Away יש להשליך אריזות ריקות, ללא זכוכית. דאגו לשים שקית אשפה בצבע כתום בפח המיועד לאריזות ולהוסיף שילוט על גבי הפחים – "פסולת כללית", "אריזות בלבד, ללא זכוכית"
התקינו ברז נשלף בכיור לניקוי קל של הכיור משאריות מזון (ופחות שימוש בסקוץ' למטרה זו)
הכינו מקום על השיש למדיח כוסות
תכננו את האחסון בארונות המטבח כך שכוסות וספים יהיו נגישים, יהיה מקום לייבוש כלים לאחר שטיפה, הגדירו מגירה לחד-פעמי אם חייבים
התקינו מכשיר לנייר ניגוב שמותאם לנייר עם הפרדה לתלישה

אנחנו לקראת שיפוץ השירותים. מה ניתן לעשות כדי לצמצם את הבזבוז שם?

התקנת מיכל הדחה שמאפשר הדחה של חצי מיכל – חוסך 50% -50% מהאנרגיה הדרושה להתפלת אותם המים.
התקינו מתקן לנייר טואלט עם הפרדה (פרפורציה).
העדיפו מתקן לייבוש ידיים במקום נייר ניגוב. אם בכל זאת רוצים נייר, להתקין מתקן לנייר עם הפרדה (פרפורציה).