שומרים על הריאות הירוקות בקמפוס

בקיץ הישראלי, כמה מטרים של צל יכולים לעשות את כל ההבדל. אבל כדי לדעת היכן צריך לשתול את העץ הבא, צריך קודם להכיר את העצים שכבר נמצאים בקמפוס. לשם כך השלימה אוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עמותת "דרך צל" ובסיוע סטודנטים וסטודנטיות מלגאים, פרויקט מקיף למיפוי וסקר עצי הקמפוס.

האם ידעתם שבקמפוס אוניברסיטת תל אביב גדלים למעלה מ־3,100 עצים?

במסגרת הסקר החדש מופו ותועדו למעלה מ־2,600 עצים ברחבי הקמפוס. אליהם מצטרפים עוד כ- 500 עצים וצמחים בגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב - גן יהודה נפתלי, שבו מתקיים ניטור מקצועי שוטף. החיבור בין שני מאגרי המידע מאפשר לנו לקבל לראשונה תמונה מקיפה של העצים הגדלים בקמפוס. לכל אחד מהעצים שנכללו בסקר יש כיום "תעודת זהות" דיגיטלית הכוללת את מיקומו, מינו, ממדיו ומצבו הבריאותי.

כמה עובדות מעניינות על העצים שלנו:

•    כמעט אחד מכל חמישה עצים שנדגמו בסקר הוא פיקוס – הסוג הנפוץ ביותר בקמפוס
•    בערך אחד מכל חמישה עצים שנמדדו מתנשא לגובה של יותר מ־8 מטרים
•    ל-1 מכל 6 עצים יש חופה רחבה במיוחד, בקוטר של 8 מטרים ומעלה
•    לצד עצי הקמפוס, בגן יהודה נפתלי מתועדים 161 מינים שונים, המשתייכים ל־45 משפחות בוטניות

בתמונה: הסטודנטים טל זהבי ושחר סייטון במהלך מיפוי העצים

כחלק מתפיסת הקיימות של האוניברסיטה, הובל הפרויקט על ידי מדור גינון ותחזוקת חצר באגף הנדסה ותחזוקה, יחד עם תחום הקיימות ובשיתוף עמותת "דרך צל" – המרכז ליער עירוני והצללה.

הסקר מספק לראשונה בסיס נתונים מדעי שישמש לתכנון ההצללה, נטיעות עתידיות, תחזוקת העצים וחיזוק המגוון הביולוגי בקמפוס – לטובת הסטודנטים/ות, הסגל והמבקרים/ות.

"לראשונה אנחנו יודעים בדיוק אילו עצים יש בקמפוס, היכן הם נמצאים ומה מצבם," אומר אילן שרון, מנהל מדור גינון ותחזוקת חצר. "הידע הזה יאפשר לנו לתכנן בצורה טובה יותר טיפולים תקופתיים, נטיעות חדשות והצללה טבעית, תוך הסתכלות על העצים כחלק בלתי נפרד מהתכנון של הקמפוס."

אז איך נראה "יער הקמפוס" שלנו? נתוני הסקר מגלים פסיפס מגוון של עצים בגילים ובגדלים שונים: כמעט אחד מכל חמישה עצים שנכללו בסקר הוא פיקוס, וכאחד מכל חמישה מתנשא לגובה של יותר משמונה מטרים. לכאחד מכל שישה עצים שנמדדו חופה בקוטר של שמונה מטרים ומעלה – נתון שממחיש עד כמה העצים הבוגרים הם חלק משמעותי מתשתית הצל הטבעית של הקמפוס.

מאחורי העבודה עמדו כעשרה סטודנטים וסטודנטיות מלגאים, שעברו הכשרה ייעודית והפכו ל"חוקרי העצים" של הקמפוס. במשך חודשים ארוכים הם סקרו, מדדו, תיעדו ומיפו למעלה מ-2,600 עצים ברחבי הקמפוס.

"עצים הם הרבה יותר מאלמנט נופי," אומרת ד"ר ג'ודי לקס, ראש תחום קיימות באגף הנדסה ותחזוקה. "הם מספקים צל, מקררים את המרחב, קולטים פחמן דו-חמצני, תומכים במגוון הביולוגי ומשפרים את איכות החיים בקמפוס. כיום אנחנו יודעים שבקמפוס גדלים למעלה מ־3,100 עצים – יותר מ־2,600 שמופו במסגרת הסקר ועוד כ-500 המתועדים בגן הבוטני.

בתחשיב שביצענו, המביא בחשבון את מספר העצים בקמפוס ואת התפלגותם לפי גודל, נמצא כי עצי הקמפוס קולטים יחד למעלה מ־60 טונות של פחמן דו-חמצני מדי שנה – וזאת עוד לפני שמביאים בחשבון את תרומתם של אלפי השיחים והצמחים הנוספים ברחבי הקמפוס.

בזכות המידע שנאסף נוכל לקבל החלטות מבוססות נתונים – היכן כדאי לנטוע עצים חדשים, כיצד ליצור רצף של צל לאורך צירי ההליכה ואיך להכין את הקמפוס טוב יותר להתמודדות עם שינויי האקלים."

בתמונה: הסטודנט אנדריי ליז'וב במהלך מיפוי עצים בקמפוס

הידעת? בין בניין דן דוד לספרייה למדעים מדויקים, צומח עץ פיקוס מדהים ששורשי הקרקע שלו משתרעים ברדיוס עצום של כ-5 מטרים סביב הגזע!

כיצד ממפים אלפי עצים?

מאחורי המפה הדיגיטלית עומדות אלפי מדידות, צילומים ומאות שעות עבודה בשטח. הסטודנטים עברו בין עצי הקמפוס, הצמידו לכל אחד לוחית זיהוי עם מספר סידורי וקוד QR, ותיעדו את מינו, ממדיו ומצבו הבריאותי.

כל עץ נמדד וצולם, והנתונים - מקוטר הגזע וגובה העץ ועד לרוחב חופת הצל - הוזנו ישירות מהשטח באמצעות מערכת ArcGIS .

מתוך המידע שנאסף נבנה דשבורד אינטראקטיבי המאפשר לאתר כל עץ בקמפוס, לצפות בפרטיו ובתמונותיו ולעקוב אחר מצבו לאורך זמן. המערכת תשמש את צוותי התחזוקה והקיימות בניהול עצי הקמפוס ובקבלת החלטות מבוססות נתונים.
 

בתמונה: לוחיות הזיהוי שהוצמדו לכלל העצים בקמפוס

בתמונה: כל עץ בקמפוס צולם מ-2 זויות שונות לטובת מעקב

הידעת? העצים הכי עתיקים שנמצאים אצלנו גדלים בסמוך לגשר וולפסון, והם נטועים שם עוד משנת 1968!

"יותר מסקר עצים, זהו צעד נוסף בדרך להפיכת הקמפוס לסביבה בריאה, מוצלת ומותאמת לאקלים המשתנה," אומר אלדר קצביץ, סמנכ"ל הנדסה ותחזוקה באוניברסיטת תל אביב. "מבחינתנו, הטבע אינו רק חלק מהנוף, אלא חלק בלתי נפרד מתכנון העתיד של הקמפוס. הפרויקט משקף את מחויבותה של האוניברסיטה ליישום עקרונות הקיימות לא רק במחקר ובהוראה, אלא גם בניהול ובפיתוח הקמפוס, מתוך ראייה ארוכת טווח של איכות החיים, הסביבה והחוסן האקלימי."

בתמונה: דשבורד סקר העצים בקמפוס

בתמונה: שער הכניסה לגן הבוטני - גן יהודה נפתלי

הידעת? 

לצד יותר מ־2,600 העצים שמופו בסקר, בגן יהודה נפתלי גדלים יותר מ- 500 עצים המשתייכים ל־161 מינים ול־45 משפחות. המין הנפוץ ביותר בגן הוא האלון המצוי, ולמעלה ממחצית העצים נמנים עם אוסף צמחי ארץ ישראל. חלק מהעצים המתועדים בגן נמצאים בו כבר יותר מ־50 שנה. 

הגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב - גן יהודה נפתלי, משתרע על כ־34 דונם וכולל כ־3,500 מיני צמחים מהארץ ומהעולם. לצד האוסף האקולוגי המוקדש לצמחיית ישראל, הגן כולל אוספים ייחודיים של צמחים מרחבי העולם, ובהם אוסף סוקולנטים, אוסף פיקוסים בעל חשיבות מדעית, אוסף צמחים בשימוש האדם ואוספים נוספים, המדגישים היבטים אבולוציוניים, שימושיים ותרבותיים של עולם הצומח. 

העצים מהווים מרכיב משמעותי באוספי הגן. חלקם ותיקים ומלווים את הגן מאז שנותיו הראשונות, ואחרים נוספו לאוסף בשנים האחרונות.

בין העצים הבולטים ניתן לציין את הצאלה המלבינה Faidherbia albida) , בעבר כונתה שיטה מלבינה), שניטעה בשנת 1975 וגובהה כיום עולה על 10 מטרים וחופתה משתרעת על פני כ־20 מטרים; את הסקוויה הנאה (Sequoia sempervirens), שניטעה בשנת 1985, ונמנית עם העצים הגדולים בעולם, שניחנים גם באריכות ימים מפליגה (מעל אלפיים שנה), אך מוגדרים כמין בסיכון ; וכן שני מיני באובב: Adansonia grandidieri ו־Adansonia fony, שנקלטו באוסף בשנת 2026. Adansonia grandidieri מוגדר כמין בסכנת הכחדה, ולכן כל פרט הגדל מחוץ לבית הגידול הטבעי יכול להיות גם חלק מהידע והניסיון המצטברים בגידול ובשימור של מינים ייחודיים.

עצים אלה מייצגים מגוון גאוגרפי, אקולוגי ואוספי רחב, ומהווים דוגמא להתפתחות אוסף הצמחים לאורך זמן. 
 

בתמונות: מימין למעלה ועם כיוון השעון: צאלה מלבינה, סקויה נאה ואדנסוניה גרנדידיירי.

הביקור באוסף האקולוגי של צמחיית ישראל בגן מתנהל לאורך שבילים המדמים מעבר בין אזורי אקלים ובתי גידול שונים בארץ. לפיכך, ריכוז גבוה של עצים (בעיקר עצי אורן ירושלים, אלון מצוי ומיני אלה, לצד מיני עצים, שיחים ובני־שיח אופייניים) נמצא באזור החורש הים־תיכוני, בדומה להרכב הצומח בבית הגידול הטבעי.

מיפוי ותיעוד של הצמחים נערכים בגן מאז הקמתו בשנת 1973 ומהווים תשתית מרכזית לניהול האוסף. כיום קיים מיפוי ותיעוד דיגיטלי של הצמחים בגן, הכולל: שנת שתילה, מקור (גאוגרפי/גן בוטני וכו'), שלב הגעתם לגן (זרע או שתיל), מיקומם, מספר הפרטים מאותו מין, מי אסף את הצמח/זרע, תמונות ונתונים נוספים. במקרה של עצים, תיעוד שיטתי של מיקום, מצב בריאותי ושינויים לאורך זמן מאפשר גם לעקוב אחר התפתחות הפרטים ולתמוך בקבלת החלטות הנוגעות לטיפול בהם ולשימורם.

המידע המצטבר מהווה גם תשתית לשיתופי פעולה עם מוסדות מחקר אקדמיים וגנים בוטניים בארץ ובעולם, ובכלל זה להעברת זרעים, שתילים ודגימות צמחיות. למידע הנאסף בגן חשיבות עליונה גם לצורך שמירת טבע, בהיותו של הגן מוגדר כגן מקלט למינים בסכנת הכחדה, הפועל בתיאום עם גופי שמירת טבע מוכרים בארץ. כך לדוגמא, כאשר משיבים מין לטבע, חשוב להקפיד להחזיר פרטים מאוכלוסיית המקור או מאזור גאוגרפי קרוב על מנת לשמור על המגוון הגנטי. רישום מסודר של פרוטוקולי ריבוי חיוני לתפקוד ועשוי לתרום בעתיד לפרויקטים העוסקים בריבוי צמחים בסכנת הכחדה.

לפיכך, תיעוד עצי הגן אינו רק אמצעי לרישום ומעקב אחר הצמחים, אלא כלי מרכזי בשימור הידע, בניהול האוסף, במידע הזמין למחקר ובתכנון התפתחותו של הגן לאורך זמן. התיעוד זמין לחוקרים ואנשי שמירת טבע.

הביקור בגן מותאם לקהלים מגוונים - מחוקרים, תלמידי בתי ספר וסטודנטים, ועד משפחות ומבקרים המבקשים להיחשף לעולם הצומח בצורה מעמיקה, נגישה ומעוררת עניין. אנו מאמינים שכל אחד, ילד או מבוגר, יכול לגלות את הקסם שבעולם הבוטני. 
לפרטים על אפשרויות הביקור, שעות הפתיחה והזמנת כרטיסים, יש להתעדכן באתר הרשמי בקישור הבא: דף מידע למבקר - הגן הבוטני

ללמוד לצד העצים 

העצים והצמחים בגן הם גם משאב חי להוראה וללמידה. קורסים ממגוון תחומי דעת מתקיימים בגן לאורך השנה, חלקם בכיתה הממוזגת וחלקם במרחבי החוץ. המפגש הישיר עם צמחים חיים מאפשר לתלמידים ולסטודנטים להתבונן, לשאול שאלות ולחבר בין ידע תאורטי לבין עולם הצומח כפי שהוא מתקיים בפועל.
בשל תרומתו המוכרת של המרחב הטבעי לרווחה הנפשית, מתקיימת גם פעילות "מקלחת יער" לטובת משתמשי הקמפוס.
כך הופך הגן הבוטני למרחב שבו המחקר, ההוראה, שמירת הטבע והציבור נפגשים – בין היתר, סביב העצים שגדלים כאן.

בתמונה: אחת מפינות החמד שבגן הבוטני - גן יהודה נפתלי